כמה פעמים שמענו את המשפט הטחון
שאנחנו צריכים "להכיר את הקהל שלנו"?
כמעט כל יועץ שיווקי ממליץ על אותו דבר –
לבנות "אווטאר" של המאזין האידיאלי:
גיל, מין, תחביבים, מקום מגורים, תחום עיסוק…
ומה יוצא לנו מזה?
כמעט כלום.
מה זה אומר בפועל?
רוב הפעמים זה לא מתקדם לשום מקום
ולא משפיע על ההחלטות השיווקיות.
אנחנו מוזיקאים.
אנחנו יוצרים מתוך מקום רגשי,
ולכן החיבור האמיתי הוא לעומק,
למקומות שבאמת מזיזים את הקהל שלנו.
וזה הדבר היחיד בגללו אנשים יאזינו למוזיקה שלנו:
רגש.
מה הקהל שלך 'לא'
הרשימה למטה היא כמעט לא רלוונטית:
– הגיל שלהם
– מין
– מקום מגורים
– הכנסה
– המקצוע שלהם
למה זה לא רלוונטי?
כי מה שבאמת צריך להנחות אותנו
הוא מה שמדבר לקהל שלנו מבפנים, לא מבחוץ.
מה הקהל שלך 'כן'
1. כאבים שמחפשים מענה
הקהל שלנו מחפש תשובות לרגשות,
לא לתעודות זהות.
נחיה לרגע מן המתים את השיר הקלאסי
של חווה אלברשטיין לונדון .
השיר מדבר על גיל או מין או רק על לונדון? לא.
הוא מדבר על התחושה של בדידות ואכזבה
מחיים מנוכרים בעיר זרה.
הכאב של הזרות זו תחושה
שיש לה מכנה משותף רחב להרבה ח'ברה
ועבורם השיר הוא מראה מדויקת לחיים שלהם.
2. נקודות טריגר
מה מניע את הקהל שלנו ללחוץ פליי על השיר?
מה מכניס אותם לאווירה?
ניקח את הלב שלי של ישי ריבו.
זה דוגמה לשיר שמבטא געגוע
וחיפוש אחר משמעות,
ומאפשר למאזינים להרגיש חיבור
לנרטיב עמוק של חיים ומשמעות.
הקטע אצל ריבו זה שהשירים שלו
הם שילוב של רוחניות ואינטימיות אישית,
שמתחברים לקהל הרחב, גם דתיים וגם חילונים.
וזה לדעתי "הפיצוח" שלו כאמן שמצליח בscale.
3. ערכים מרכזיים
נטע ברזילאי היא מבחינתי בית ספר למיתוג, זהות
או מה שנקרא לו brand identity.
הרחבתי עליה כקייס סטאדי
בפרק הזה של הפודקאסט המצולם.
עם Toy או Bassa Sababa
כדוגמאות מייצגות שלה,
היא סמל לערכים כמו שבירת מוסכמות,
קבלה עצמית וכוח פנימי.
המוזיקה שלה מהדהדת חזק אצל קהלים
שמרגישים שונים או מודרים
ונותנת להם קול שמחזק
את תחושת הייחודיות והעוצמה שלהם.
יש לה ציר שמולו היא יוצרת
ולכל שיר שלה יש מסר ברור
שמדגיש את החופש להיות מי שאנחנו,
בלי להתנצל או להתאים את עצמנו
לציפיות של אחרים.
מה אנחנו לומדים מזה?
כשאנחנו משווקים את המוזיקה שלנו,
צריך לנתח לא את קהל היעד,
אלא את הלב של הקהל שלנו.
מה מפעיל אותם? מה נוגע בהם?
מה יגרום להם להיכנס איתו לחופה?
מה יגרום להם לרסס אותו על איזה קיר?
או בהכי פשוט:
לשמור בפלייליסט, לעקוב אחרינו.
זה שיווק!
שיהיה שקט,
רועי