לפני כמה ימים פנה אליי בחור עם חצי מיליון האזנות בספוטיפיי.
ביום.
לפי החישובים שלי,
מדובר על משהו כמו 40,000 דולר בחודש.
לפחות.
איך הוא עושה את זה?
הוא מפיק כבר חמש שנים,
אבל הוא לא באמת יושב ומנגן את הכל בעצמו.
יש לו סיסטם.
הוא מחזיק צוות מפיקים ממדינות זולות
וזמרים שעובדים איתו קבוע.
בכל פעם שיש שיר שמתפוצץ כרגע בטיקטוק או בספוטיפיי,
הצוות שלו מייצר לו קאבר כמה שיותר מהר.
הוא מעלה את הקאברים על פני הרבה פרופילים שונים בספוטיפיי.
כרגע יש לו קטלוג של משהו כמו 500 טרקים באוויר.
הוא פשוט עובד עם חוק המספרים הגדולים.
זה מרתק אותי.
כי תכלס, זה בדיוק מה שאני עשיתי לפני כמה שנים בפרופילים שונים שלי בספוטיפיי.
בגלל שהייתי מאוד פורה ורציתי להגיש פיץ' לפלייליסטים רשמיים,
והרי יש הגבלה שאפשר להגיש רק שיר אחד בכל פעם,
פתחתי כמה וכמה פרופילים שונים כדי לעקוף את החיכוך הזה.
אראה בימים הקרובים מה ההכנסות שלי מהם
אבל הבחור הזה לקח את זה לאקסטרים.
קודם כל, הוא פועל במוזיקה פופולרית,
שזה שוק ענק בהרבה מהנישה של גיטרה צ'יל רגועה
של אותם פרופילים שפתחתי.
דבר שני, הוא מתייחס לזה כמו שזה ( ציטוט ):
"אחי, אני ביזנסמן".
הוא פועל כמו חברת מדיה שמפיקה שירים ומתקתקת קטלוג.
נטו משחק של כמות, מספרים ודאטה.
מצד שני,
יש לי מישהו אחר שאני מלווה עכשיו.
הפעם האחרונה שהוא הוציא מוזיקה לעולם
הייתה לפני 12 שנים אשכרה.
אבל בשנים האחרונות הוא עשה שיפט מחשבתי חזק
ובנה לעצמו קהל עוקבים נאמן.
הקטע הוא שהקהל הזה בכלל לא הכיר אותו כמוזיקאי מלכתחילה,
אבל מדובר במעריצי קצה אמיתיים שיש חפיפה בינם לבין המוזיקה שלו,
וזה היה די סביר שהם הולכים לאהוב את מה שהוא יוצר.
בשבוע שעבר הוא הוציא שיר חדש לעולם.
תוך שבוע אחד הוא חצה 15,000 האזנות בארץ.
בלי להוציא שקל אחד על קידום ממומן,
ובלי שום עזרה של לייבל.
בישראל, שזה שוק קטן ומצומצם, מדובר בהישג יפה.
האמת הלא רומנטית היא
ששני הכיוונים האלה לג'יט לגמרי.
אבל הם דורשים חשיבה שונה לחלוטין.
ובנקודה הזאת,
כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לשאול את עצמם:
תחביב יקר או עסק אמיתי?
ואיזה סוג של עסק בא לנו לנהל?
אם המטרה היא נטו לעשות כסף מהיר מסטרימינג,
הנוסחה היא ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר.
למצוא שירים פופולריים שיש להם נפח חיפוש עצום בספוטיפיי,
ולייצר להם ביצועים ייחודיים שרוכבים על הביקוש הקיים.
ספוטיפיי הוא מנוע חיפוש,
וכשאנשים מקלידים שם של שיר מוכר,
הסיכוי שהם יגיעו אלינו קופץ במאות אחוזים.
אפשר לעשות את זה בהפקה, בנגינת גיטרה,
בשירה של קאברים או אפילו לנגן בכלי אזוטורי מיוחד.
העיקר לעבוד כמו הלייבל של עצמנו וליצור אינרציה בקטלוג.
אבל אם השאיפה היא לבנות קהל מעריצים לחומרים המקוריים שלנו,
בטח ובטח בישראל, אין קיצורי דרך.
צריך לבנות קהילה. לבנה על גבי לבנה.
אפשר לקמפרס את הזמן של גיוס הקהל הזה
באמצעות שיווק מתקדם ותקציב פרסום חכם ששמים בשטח,
ולהתנהג כמו לייבל עצמאי שמנהל נכסים דיגיטליים משלו.
אבל הבסיס חייב להיות קשר אנושי ישיר.
אגב,
גם אם אנחנו בוחרים ללכת פול-פאוור על מוזיקה מקורית,
קאברים הם עדיין אסטרטגיה שמוכיחה את עצמה.
בכל פעם שאני מלווה מוזיקאים
שמכניסים קאבר אחד חכם בין החומרים המקוריים שלהם,
הם מקבל בוסט מאוד משמעותי של האזנות.
למה?
כי אנשים מחפשים את השירים האלה באופן אקטיבי.
הקאבר מושך אותם פנימה,
ואז הם מגלים את שאר החומרים המקוריים שלכם.
הסוד הוא במינון,
ובזה שהביצוע של הקאבר ישב פיקס על הזהות האמנותית שלכם.
שתי דרכים שונות.
שתיהן עובדות.
באיזה צד של המגרש בא לך לשחק השנה?
לסיום,
הפרק איך להתקבל לפלייליסטים רשמיים ב-2026: המדריך החדש למוזיקאים
זמין עכשיו לכולם ביוטיוב, ספוטיפיי או אפל.
שלך,
רועי