נתקלתי בשבועות האחרונים במוזיקאים שהמספרים שלהם נראים יפה בפיד, אבל הם לא בונים להם עדיין קריירה במוזיקה.
מה שבונה קריירה זה בני אדם שחוזרים להאזין שיר, שומרים אותו, שמכניסים אותו לפלייליסט שלהם ושמעבירים אותו לחברים שלהם בוואטסאפ.
השבוע עברתי על נתונים של לקוח בנישה צרה. אין שם מספרים גבוהים שיפילו לך את הלסת,
אבל יש יחס שמירות טוב- כמעט כל מאזין שני שמר את השיר.
וזה בדיוק מה שספוטיפיי אוהב. לא עוד צפיות ריקות כמו שאפשר לנפח ביוטיוב אלא הוכחה לכך שהמאזינים ״איכותיים״.
וזו הגישה שלי כשאני עושה קידום ממומן למוזיקאים. החשיבה היא על המאזינים. אם הם אוהבים את המוזיקה ואת המיתוג של האמן גם ספוטיפיי יאהב את אותו אמן ויפרגן לו בחשיפה אלגוריתמית מקסימלית לקהל חדש.
:זה מה שהוא אוהב לראות
שמירות מתוך האזנות.
האזנה שממשיכה מעבר לשלושים שניות.
הוספות לפלייליסטים. פחות דילוגים בהתחלה.
כשזה קורה גם במספרים קטנים, האלגוריתם מבין מי הקהל ומאתר עוד אנשים דומים.
לעומת זאת,
דיברתי עם מישהו ששם כמה מאות שקלים בפרסום בטיקטוק וקיבל ים חשיפה ועוקבים חדשים.
בתוך טיקטוק.
אבל אפס תנועה חדשה בספוטיפיי שלו.
Nada.
חשיפה בתוך מערכת סגורה של פלטפורמה לא מבטיחה שאנשים יחפשו את המוזיקה שלך מחוץ אליה.
זו לא אשמה, זה פער התנהגותי.
מה שמתחוור לי יותר ויותר זה ש״מספרים״ מעניין רק אותנו.
מעין דיבור פנימי של מוזיקאים בינם לבין עצמם או בינם לבין הקולגות ושאר אנשים בתחום.
מה שמעניין את הקהל הרחב זה מה המוזיקה שלך עושה לו בלב.
לפני שמדברים על להגיע מאה אלף האזנות,
מכבדים את האלף הראשונים.
כל אחד הוא בן אדם שהחליט שהמוזיקה שלך היא חלק מהחיים שלו או שלה.
העמקה, לא רק גילוי
הרשתות הן מקום מעולה להצית ניצוץ.
הן תופסות עין, מעוררות סקרנות,
אבל זה שטח שכור.
היום אנחנו מקבלים חשיפה, מחר היא יכולה להיעלם.
ספוטיפיי, לדעתי, יושב בדיוק באמצע.
מצד אחד הוא מגלה אותך לאנשים חדשים דרך ההמלצות.
מצד שני הוא מאפשר להם להעמיק איתך בזמן.
שמירה, הוספה לפלייליסט, חזרה לשיר שבוע אחרי. זה כבר קשר, לא רק מפגש אקראי.
האסטרטגיה פשוטה:
להשתמש ברשתות כדי לפתוח דלת, לתת לספוטיפיי לבחון אם יש חיבור אמיתי, ואז ״להזמין אליך הביתה״.
שייתנו לך את המייל שלהם, את מספר הטלפון שלהם. מתוך רצון שלהם.
זה נקרא Permission Marketing/שיווק מורשה – הם בוחרים מרצון לתת לך להיכנס אליהם לחיים לא כי דחפת להם מודעה מול הפרצוף אלא כי הרווחת את הזכות לדבר אליהם ולכן כל מייל או הודעה מרגישים כמו שיחה ולא כמו פרסום.
להשיג יציבות ושליטה
העולם דוהר לבינה מלאכותית, אבל מוזיקה נשענת על בני אדם. הרבה דברים קורים בעולם הai ובמוזיקה והאנשים שנשארים איתך שיר אחרי שיר הם אולי היציבות היחידה.
הגישה הפרקטית היא להשתמש ב-AI כדי לקצר מרחקים ביצירה ובהפקה.
מעבר לזה,
להשתמש ברשתות כדי להצית ניצוץ, לתת לספוטיפיי לבדוק אם יש חיבור אמיתי דרך סימני חיים קטנים בצורה של מעורבות אנושית גבוהה.
אחר כך, להעביר את הקשר לבית שלך היכן שיש לך רשות בלתי מוגבלת לדבר ישירות.
בצורה הזאת קליק על הפוסט שלך הופך להאזנה, האזנה נהפכת לשמירה, ושמירה הופכת לקהל שלך.
נ.ב
שירות חדש למוזיקאים שאני מריץ בשקט לקהל הנכון בזמן הנכון. אם מסקרן אותך: https://sarashara.com/private-events-music-promotion/
רועי