אני כבר רגיל שאינסטגרם מטרגט אותי
עם פרסומים של מוזיקאים,
חברות לקידומי פלייסטים וכדומה.
אבל,
הייתה איזו מודעה מקורית ושונה בנוף:
מוזיקאי שמדבר ישר למצלמה ליד פסנתר,
מזכיר שמות גדולים כמו
Arcade Fire ו-David Bowie
ומזמין אותך להוריד שיר חדש שלו
בתמורה למייל שלך.
איך נראה לך הקונספט הזה של המודעה?
Instagram post by @musicbytef
טוב? פחות טוב?..
לדעתי,
המודעה הזו דווקא הייתה יכולה להיות מעולה,
אבל כמה טעויות מהותיות
מנעו ממנה להשיג את המטרה שלה.
במייל של היום אני מנתח איתך את המודעה הזו,
ומצביע על הכשלים השיווקיים
שחשוב להימנע מהם בקידום המוזיקה שלך.
כל זה מתוך ניסיון של שנים ביצירת תכנים
לקידום ממומן ואורגני למוזיקה.
אני בעיקר רוצה לתת לך
לך הצעה אלטרנטיבית וברורה
ליצירת מודעה הרבה יותר אפקטיבית
שתגרום לאנשים להתחבר באמת
למה שיש לך להציע.
👀 רגע, יש פה משהו לקהל ספציפי בינינו…
אם את.ה לא רק יוצר.ת מוזיקה
אלא גם בונה עסק סביב זה- נגיד:
מלמד.ת, עושה סשנים בתשלום, מופיע.ה באירועים,
מוכר.ת מרצ', הפקה או קורסים, אולי אפילו מנהל.ת אולפן
או תוכן דיגיטלי…
אני שוקל לפתוח ניוזלטר נפרד
שמיועד בדיוק למוזיקאיות.ים שבונים גם עסק.
תכנים פרקטיים לקידום עסק מוזיקלי עצמאי,
בגישה ישירה, ממוקדת ומבוססת ניסיון מהשטח.
אבל זה יקרה רק אם באמת יש מספיק עניין.
רוצה להיות ברשימה הזו כשזה יקרה?
מזמין אותך למלא כאן:
👉 [לינק לטופס גוגל]
זה קצר.
בערך הזמן שלוקח לכוון גיטרה.
מה לא עובד במודעה המוזיקה הזו
ואיך אפשר לתקן?
פנייה לא מותאמת לקהל קר
תומס פונה לקהל שמעולם לא שמע עליו,
ומיד מבקש מהם לבצע פעולה
(להוריד את המוזיקה שלו),
בלי לתת שום טעימה אמיתית או הוכחה
שהוא מוזיקאי שכדאי להכיר.
חוסר התאמה בין התוכן הוויזואלי למסר
הוא מדבר על סגנונות של אינדי-רוק,
ארקייד פייר ודיוויד בואי,
אבל הוויז'ואל שלו- פסנתרן ליד פסנתר קלאסי,
לא תואם את ההבטחה.
המודעה יוצרת בלבול ולא ממחישה
את הסגנון המוזיקלי שהוא מדבר עליו.
אין דוגמה אמיתית למוזיקה
איך אפשר להחליט אם לתת למישהו את המייל שלנו
אם אנחנו לא יודעים איך המוזיקה שלו נשמעת בכלל?
הוא מבקש לסמוך עליו על סמך מילים בלבד,
וזה פשוט לא מספיק.
בקשה אגרסיבית מדי, מוקדם מדי
הקהל טרם מכיר אותו,
פחות סומך או מחובר אליו,
ולכן הבקשה להוריד שיר היא מוקדמת מדי
וגורמת לרתיעה כמו שאפשר לראות בתגובות.
מה היה אפשר לעשות אחרת?
למשל,
במקום לדרוש שיורידו את המוזיקה שלו,
הוא היה יכול לעשות משהו כמו:
"היי, אני תומס.
המוזיקה שאתם שומעים עכשיו ברקע
היא הסינגל החדש שלי.
אם אתם מתחברים לאמנים כמו
Arcade Fire או Bon Iver,
יש סיכוי טוב שתאהבו גם את זה.
תוכלו להאזין לשיר בלינק שצירפתי,
ואם התחברתם- תוכלו להשאיר מייל
ולקבל ממני EP
שייצא רק בשנה הבאה, כבר עכשיו ובמתנה."
או אפילו טוב יותר-
להשתמש בהוכחה חברתית:
נגיד שבוידאו יראו את תומס מאחורי הקלעים
של ההופעה שלו לפני שהוא עולה להופיע:
"רואים את הקהל מאחוריי?
הם באו במיוחד כי הם אוהבים מוזיקת אינדי-רוק,
בדיוק כמו Arcade Fire וניל יאנג.
אם זה מדבר גם אליך,
אני מזמין אותך ללחוץ על הלינק,
לגלות למה הם כאן,
ואשמח לשלוח לך אלבום לייב
שאי אפשר למצוא בספוטיפיי ובחינם,
ישר למייל שלך."
עקרונות שיווק למוזיקאים
שכדאי לנו לזכור מהקייס-סטאדי הזה:
-
לפני הכול – חשוב לתת טעימה ברורה
כשאנחנו פונים לקהל שלא מכיר אותנו,
אי אפשר לצפות שיחליט אם הוא אוהב אותנו
רק על סמך דיבור.חשוב לתת לו להאזין, להרגיש, להבין-
ורק אז לשקול פעולה.אבל אם יוצרים מודעה מאוד יצירתית
שמצליחה לרגש או להצחיק תוך שניות-
לפעמים היא עצמה יכולה להוות את ה"טעימה"
שמעוררת סקרנות, גם בלי שהשיר מתנגן במלואו. -
ליצור התאמה בין הוויזואל למסר
מה שרואים בפריים צריך לתקשר מיידית
את הז'אנר ואת הווייב שלנו.
זה חלק מהמיתוג שלנו.
אם אנחנו יוצרים אינדי-רוק,
לא כדאי שייראה כאילו אנחנו פסנתרנים קלאסיים.
אם אנחנו אלקטרוניים,
אז שלא ייראה כמו הופעת ג׳אם אקוסטי בבית קפה.
עם כל זה,
אם שוברים את הציפיות בצורה חכמה ומכוונת-
זה יכול להפוך לחוזקה.
אבל כדאי לעשות את זה
מתוך כוונה ברורה ולא בטעות.
-
הוכחה חברתית תמיד עובדת לטובתנו
כשרואים שכבר יש אנשים שמאזינים לנו,
אוהבים אותנו, מגיבים או באים להופעות-
זה יוצר תחושת ביטחון אצל מי שלא מכיר עדיין.וידאו מהופעה, תגובה של מאזין,
צילום מסך של מספרי האזנות ,
כל דבר שמראה שמתחיל איזה הייפ סביבנו.ואם הקהל שלנו קטן כרגע,
אפשר לייצר חיבור דרך סיפור אישי חזק
או רגע אותנטי שבאמת מראה מי אנחנו. -
לקהל קר עדיף להציע התחייבות קטנה
אפשר לוותר כרגע על בקשה למייל.
עדיף להוביל קודם להאזנה, לייק, או תגובה
ורק אחר כך, אם נוצר חיבור,
להזמין להצטרף לרשימת התפוצה
או להוריד משהו.יחד עם זאת, אם ההצעה ממש שווה,
למשל שיר/ביצוע נדיר,
גישה מוקדמת למשהו שלא קיים ברשת
או חוויה ייחודית- יש סיכוי גבוה
שגם קהל חדש יסכים להשאיר מייל.
אבל חייבים להבהיר בצורה חדה מה הערך שהוא מקבל.
המסקנה
מה שדיברנו עליו פה תקף להכל–
למודעות ממומנות, לתוכן אורגני, רילסים,
ניוזלטרים, פוסטים וכל דבר שאנחנו יוצרים
כדי לקדם את המוזיקה שלנו.
ברגע שמבינים
מה גורם לאנשים לעצור, להקשיב ולהרגיש חיבור-
הרבה יותר קל לבנות תוכן שמייצר תנועה אמיתית.
וכשיש הבנה עמוקה של הקהל,
אפשר גם לדעת מתי כדאי ללכת עם הזרם,
ומתי דווקא נכון לחרוג מהשבלונות
ולעשות משהו מפתיע ומדויק.
הכוונה היא לא "לעשות קידום" אלא לבנות גשר.
לתת לקהל שלנו סיבה לעצור,
להרגיש שיש כאן משהו שווה,
ולהיכנס לעולם שלנו.
כשאנחנו עושים את זה כמו שצריך,
אין צורך לשכנע.
החיבור קורה לבד, המוזיקה מדברת
והצופים כבר יודעים מה הצעד הבא
שהם צריכים לעשות.
שיהיה שקט,
רועי