אנחנו מדברים הרבה על המספרים-
מאזינים חודשיים, עוקבים,
מספר ההוספות לפלייליסטים.
והאמת? זה חשוב ויש לזה משמעות.
מספרים בספוטיפיי וברשתות החברתיות
הם מדד ברור לאינטראקציה של הקהל
עם המוזיקה שלנו.
הם עוזרים לנו להבין את החשיפה שלנו
ולהציג הצלחות למנהלי פלייליסטים,
מוזיקאים שנרצה לעשות שת"פ איתם ועוד.
האלגוריתמים של ספוטיפיי עובדים לטובתנו
כשהם מזהים עלייה במספרים,
ולכן השקעה בהגדלה שלהם יכולה לקדם
אותנו מהר יותר.
אבל, יחד עם כל זה,
אני חושב שהיום להרים את המספרים
זה החלק הפשוט.
האתגרים האמיתיים שעומדים
בפנינו המוזיקאים הם אלה:
מיתוג—הזהות של המוזיקאים
כשאני מסתכל על הרבה מוזיקאים
עם מספרים גבוהים, אני שם לב למשהו מעניין:
להרבה מהם המיתוג חלש או כמעט ולא קיים.
יש להם הרבה מוזיקה טובה
שמגיעה למאות אלפי השמעות,
אבל אני לא יכול לומר שהמוזיקאים האלה
בולטים במשהו מסוים,
או שהמוזיקה שלהם זוכרת כייחודית.
מיתוג מוזיקלי הוא יותר מלהגיע להמון השמעות-
הוא היכולת לגרום לאנשים לזהות את המוזיקה שלך
בשנייה הראשונה.
אם המאזינים לא זוכרים מי אנחנו
או מה הייחודיות שלנו, גם הרבה השמעות בספוטיפיי
רחוקים מלהבטיח לנו קריירה יציבה.
דאטה- אנחנו לא יודעים מי מאחורי המספרים
נקודה חשובה נוספת היא השליטה על הדאטה.
נכון לשנת 2024,
אין לנו גישה ישירה לנתונים של המאזינים שלנו בספוטיפיי.
אנחנו יכולים לראות את המספרים,
אבל מי הם האנשים?
איך קוראים להם?
איך אנחנו יכולים לדבר איתם ישירות?
זה לא הגיוני שמוזיקאים שיש להם מאות,
אלפים, או מאות אלפים ויותר מאזינים
לא יודעים מי הם המאזינים האמיתיים
שמאחורי המספרים.
הפלטפורמות הגדולות כמו ספוטיפיי
מספקות לנו חשיפה ענקית,
אבל גם מתפקדות כ"שומרי סף".
נכון, זה שונה מהעבר,
שבו חברות תקליטים ותחנות רדיו היו שומרות הסף,
כי בעבר לפחות היינו יכולים לדעת מי הקהל שלנו
והייתה לנו גישה אליו.
היום, המידע הזה נשמר על ידי הפלטפורמות.
הגישה ישירה לנתונים יכולה להיות WIN-WIN
עבורנו וגם עבור ספוטיפיי.
אם הייתה לנו גישה למיילים
או אפילו לצ'אט עם המאזינים,
היינו יכולים לבנות קהילה ישירה סביב המוזיקה שלנו
וליצור יותר מעורבות עם הקהל.
וזה ישרת גם את ספוטיפיי- הם יהפכו לפלטפורמה
שמספקת לאמנים יותר כלים
לבניית מערכות יחסים עם הקהל,
מה שיכול לחזק את הקשר והנאמנות
של המוזיקאים לפלטפורמה שלהם.
לעשות כסף—המוזיקה כמקצוע
הנקודה האחרונה היא מונטיזציה.
מוזיקה זה עסק, ולהיות מוזיקאי זו קריירה לכל דבר.
אבל עדיין מעטים המוזיקאים
שמייצרים הכנסה ישירה מהמוזיקה שלהם,
ולא כנותני שירות בתחום כמו הופעות בחתונות
או הוראת נגינה.
המצב הזה חייב להשתנות.
אנחנו מתחילים לראות פתרונות כמו Bandsintown
שמאפשרים למוזיקאים קשר ישיר עם המעריצים,
או Even.biz שמאפשר מונטיזציה ישירה.
אבל תכלס-
אנחנו לא רוצים לנהל עוד פלטפורמה,
והמעריצים שלנו לא רוצים לקפוץ בין אפליקציות.
הרעיון שפתרונות המונטיזציה והקשר הישיר
יוטמעו בתוך ספוטיפיי יהיה הרבה יותר הגיוני ונוח לכולנו.
אם ספוטיפיי תוכל להוסיף כלים ישירים
לתקשורת עם הקהל או מכירת מוצרים בצורה קלה ומיידית,
נוכל כולנו להרוויח מזה.
אני מבין שיש כאלה שחוששים מהשינויים,
מהפיכת ספוטיפיי ל"עוד רשת חברתית",
אבל אני מאמין שככל שיהיה לנו יותר שליטה
על הקשר עם המעריצים,
כך נוכל לפתח קריירה עצמאית אמיתית ומצליחה.
אז כן, המספרים חשובים, אבל הם לא כל הסיפור.
מיתוג, שליטה על הדאטה, ומונטיזציה
הם אתגרים אמיתיים של התקופה שלנו,
ואיך שאני מרגיש את השטח
אני ומקווה שאנחנו נמצאים בשלב
שבו שינויים משמעותיים בדרך.
שיהיה שקט,
רועי