פעם, כדי להיכנס לעולם המוזיקה,
היית צריך לעבור דרך שומרי סף מאוד ברורים.
תחנות רדיו, עורכים מוזיקליים, לייבלים גדולים.
אם הם לא אישרו אותך, לא שמעו עליך.
זה היה עולם שבו מעטים קובעים למיליונים
מה ייכנס לאוזניים שלהם.
ואז הגיע העידן הדיגיטלי.
פתאום כל אחד יכול להוציא שיר, להעלות אותו לספוטיפיי,
ואפילו להקליט בבית עם ציוד בסיסי.
החלום נראה נגיש יותר מאי פעם.
אבל מתחת לפני השטח, משהו קרה.
שומרי הסף לא נעלמו.
הם פשוט החליפו צורה.
היום, ברוב המקרים,
מי שמחליט אם שיר יגיע לקהל
או יישאר בלתי נראה הוא האלגוריתם.
והוא לא נייטרלי.
הוא מקדם רק מה שמקבל מספיק תשומת לב מהירה.
מספיק שמירות, מספיק הקלקות, מספיק מעורבות.
הבעיה היא שרוב המוזיקאים לא נולדו אנשי שיווק.
הם רוצים להתעסק במוזיקה,
לא בקידום, לא בפרסום ממומן, ולא בלפענח
איך עובד האלגוריתם של ספוטיפיי.
וזה בדיוק הרגע שבו שומרי סף חדשים נכנסים פנימה.
כי בכל פעם שמוזיקאית או מוזיקאי מעדיפים לא להתעסק בשיווק,
הם בעצם מוסרים את השליטה למי שכן מתעסק בזה.
וזה הופך אותם תלויים.
תלויים בשירות, בתיווך, בהבטחה לחשיפה.
זו לא תלות רעה בהכרח, אבל זו תלות.
וכשהיא מתמשכת, היא מחלישה.
מודל חדש של לייבלים
בשנים האחרונות צץ מודל חדש.
לייבלים קטנים שקמים סביב פלייליסטים.
אנשים שמקימים פלייליסט,
מקדמים אותו בין היתר
בפרסומות ממומנות בפייסבוק ואינסטגרם,
צוברים אליו אלפי עוקבים ואז מציעים למוזיקאים להצטרף ללייבל.
האמנים מקבלים בתמורה מקום בפלייליסט.
אם נכנסים לפרופילים של חלק מהאמנים האלה בספוטיפיי,
אפשר לראות נתון מעניין.
הרבה מהמאזינים שלהם לא מגיעים דרך חיפוש אורגני
או דרך המלצות האלגוריתם,
אלא דרך הפלייליסט של הלייבל.
זו חשיפה, כן. זו גם תוצאה מהירה.
אבל זו גם תלות חדשה.
ובעצם,
זה שידור חוזר של מה שהיה פעם עם עורכי רדיו ולייבלים גדולים.
רק שהיום זה קורה באונליין, במסווה של עצמאות.
דוגמאות ללייבלים כאלה
הנה כמה דוגמאות ללייבלים קטנים יחסית מכל העולם
שבנו את כל המודל שלהם על פלייליסטים בספוטיפיי.
הם לא שחקנים של מאות עובדים.
הם מוזיקאים ויזמים שבנו לעצמם נכס:
קהל מאזינים בתוך ספוטיפיי.
Indiemono (ספרד)
לייבל עצמאי שנולד מתוך רשת של מאות פלייליסטים בז'אנרים שונים.
הם אפילו פתחו לייבל נלווה בשם Banana Music
שמחתים אמנים ונותן להם כניסה טבעית לפלייליסטים האלו.
Chillhop Music (הולנד)
מה שהתחיל כערוץ יוטיוב של ביטים רגועים
הפך לאחד הלייבלים החזקים ביותר בלואו-פיי.
כל שיר שלהם נכנס מיד לפלייליסטים ענקיים שהם בעצמם מנהלים.
chillhop.com
Spotify playlists
Lofi Girl (צרפת)
כנראה הסמל הכי מוכר של מוזיקת רקע ללמידה.
התחיל בתור סטרים חי ביוטיוב, הפך ללייבל עם מאות אמנים
ופלייליסט אחד עם מעל 7 מיליון עוקבים.
lofigirl.com
פלייליסט בספוטיפיי
Selected (גרמניה)
שני חברים מברלין שהחלו כערוץ יוטיוב של מוזיקת האוס.
היום הם לייבל עם מיליארדי סטרימינגים ומנגנון הפצה חכם
שבו כל שיר שהם מוציאים נכנס מיד לפלייליסטים שלהם.
selectedbase.com
פלייליסט Selected Releases
Double J Music (בריטניה)
צמד אחים שיצר רשת של פלייליסטים במגוון סגנונות,
מפסנתר קלאסי עד דאנס מיינסטרים.
כל תת-לייבל שלהם מגיע עם פלייליסט מוכן וקהילה סביבו.
doublejmusic.com
פלייליסטים של Double J
ומה מאפיין את כולם?
-
הם התחילו בקטן, עם פלייליסט אחד או שניים.
-
הם בנו קהל ממוקד סביב סגנון מוזיקלי.
-
הם השתמשו בפלייליסטים ככלי עיקרי, ולא כאופציה צדדית.
-
הם לא "מכרו כניסה" – הם בנו מודל שבו אמן חותם בלייבל ונכנס לפלייליסט כחלק מהעסקה.
-
הם הפכו את הפלייליסט לנכס שיווקי שחוסך להם תקציבי פרסום.
לאחרונה הקמתי פלייליסט נישתי במיוחד,
כזה שמתאים לז'אנר שאני יוצר בו.
( בשנה שעברה, אגב,
בניתי פלייליסט של המוזיקה שלי בלבד
שעומד על מעל ל6,300 עוקבים ).
אני משקיע בפלייליסט החדש פרסום ממומן,
והגעתי תוך זמן קצר ליותר מ־600 עוקבים.
זה לא היה קשה מדי.
אז,
אולי גם אהפוך ל"שומר סף"?
אולי…
מצד אחד,
אני מוזיקאי בדיוק כמו אלה שאני מצרף לפלייליסט.
אני לא חברת תקליטים, אני לא מתווך.
אני רוצה לתת למוזיקה שלהם מקום טוב לגדול בו.
מצד שני, הפלייליסט הזה לא שלי באמת.
הוא קיים בתוך ספוטיפיי.
זה נכס מושכר.
מחר הם יכולים לשנות את המדיניות,
לחסום קידום ממומן, או לסגור את הגישה לפיצ'רים.
ושוב,
האמנים שהיו תלויים בפלייליסט הזה
יישארו בלי חשיפה.
אז מה הפתרון?
להיות הלייבל של עצמך.
להבין את המערכת, ללמוד לפרסם,
לבנות פלייליסט משלך, להבין את הקהל שלך,
ללמוד לנהל את הנתונים, לא לרדוף אחרי האלגוריתם
אלא לגרום לו לעבוד בשבילך.
ובעיקר ללמוד שיווק וקידום מוזיקה.
זה לא אומר לוותר על עזרה.
אבל זה כן אומר לבנות עמוד שדרה עצמאי.
כי גם היום, בעולם הדיגיטלי והפתוח,
מי שמוותר על השליטה נותן אותה למישהו אחר.
ומי שבונה לעצמו את הדרך,
אולי מגיע הכי פחות מהר,
אבל מגיע עם ביטחון, אמינות, וקהל שנשאר.
משהו חדש
העלתי לאתר את האפשרות
לרכוש את הקלטות סדרות הסשנים ( שיעורים ) שהעברתי בשנה שעברה.
המחיר הוא סולידי ונותן לך גישה לידע ומידע פרקטיים
שמגיעים מהשטח ושאי אפשר למצוא במקום אחר:
שיהיה שקט,
רועי