כשהמוזיקה מרגישה כמו עבודה
אם אנחנו לא נהנים ממה שאנחנו יוצרים,
אם כל שיר מרגיש
כמו עבודה במשמרת לילה במפעל גבס
אז מה הטעם בכלל?
רק השבוע דיברתי עם מוזיקאי מוכשר בטירוף
שהחליט להלחין "מוזיקת רקע",
לא כי זה בוער בו,
אלא כי זה מה שכביכול "תופס בספוטיפיי".
אבל הוא פשוט לא מתחבר לזה.
הוא מנסה לרצות את השוק,
ובינתיים התשוקה למוזיקה שלו דועכת.
השירים שלו אולי נשמעים נכונים טכנית,
אבל הם ריקים.
כי לדעתי כשאנחנו יוצרים משהו שאנחנו באמת אוהבים
זה עובר למאזינים.
זה נשמע אמיתי,
וזה מושך את האנשים הנכונים.
הטעות הכי גדולה של מוזיקאים היום,
בעידן של בינה מלאכותית ועודף מוזיקה,
תהיה לרדוף אחרי טרנדים ולשכוח מי הם באמת.
והמחיר יבוא לידי ביטוי
בתחושת עייפות, תסכול, ולפעמים אפילו קריסה יצירתית.
החדשות הטובות הן שאנחנו חיים בתקופה
שבו 600 מיליון אנשים משתמשים בספוטיפיי, יותר מ2.5 ביוטיוב, בערך 1.6 מיליארד בטיקטוק.
הבנת את הרעיון…
יש קהל לכל דבר- שמחפש את האישי, הייחודי והשונה:
יש קהל לכל דבר – הנה דוגמאות
-
Mark Rebillet, שמאלתר שירים מוזרים ומצחיקים בלייב סטרים מהסלון שלו עם חלוק רחצה, הפך למוזיקאי בינלאומי עם קהל מעריצים עצום. חושב שגיליתי אז בקורונה עם הוידאו הזה:
גם הספוטיפיי שלו מצליח
( לא כזה מובן מאליו עבור מוזיקאי שצמח ביוטיוב )
ובBIO שלו הוא רושם שכל הריליסים
הם אילתורים של one take.
-
Malte Marten, נגן HANG שהפך לפופולרי על הכלי האזוטרי שנתקלתי בו לפי כשנתיים בסרטון יוטיוב שהפך ויראלי וגם הספוטיפיי שלו מתפוצץ עם כ 800,000 מאזינים חודשיים. יפה ביותר למוזיקאי שרוב האנשים לא יודעים אפילו איך קוראים לכלי שהוא מנגן עליו.
-
Wintergatan, פרויקט מוזיקלי בהובלת מרטין מולין, שכבש את יוטיוב עם סדרת מכונות נגינה יוצאות דופן שבנה בעצמו ובראשן ה-Marble Machine.
הפיצוח שלו? מיצוב סופר-סופר ייחודי שמשלב בין הנדסת מכונות ומוזיקה, בצורה שלא נראתה לפני כן. למרות ובגלל המכונות ההזויות שלו, מיליונים התחברו לדיוק, ליצירתיות ולתשוקה שהוא מביא לזווית הייחודית הוז שהוא המציא.
לכל אחד מהמוזיקאים האלו יש קהל נאמן,
שאוהב אותם דווקא כי הם "באלמנט שלהם"
ובגלל שאני מאמין שהם קרובים לעצמם.
אוקי, הבנתי. מה עכשיו?
במקום להיגרר אחרי טרנדים, שווה לשאול את עצמך:
-
מה באמת בא לי ליצור?
-
איפה אני מרגיש.ה בהכי טבעי וזורם?
-
מהו הסגנון שבו הייתי נהנה ליצור לפחות עשרות ריליסים?
הכוח נמצא בדיוק בנישה הזאת.
ההצלחה לא מגיעה מטרנד רגעי,
אלא מעומק, ייחודיות ( כל אחד ואחת מאיתנו)
ו..התמדה שזה לטעמי הכי קשה למרביתנו.
אבל חשוב להבין
שזה לא נעצר רק במציאת הנישה.
אחרי שמצאנו את המקום המוזיקלי שלנו,
החלק הבא הוא לקדם את המוזיקה בצורה מקצועית-
אורגנית או ממומנת.
כמוזיקאים עצמאיים בעידן של היום,
השיווק חייב להיות כלי נוסף שאנחנו שולטים בו.
מניסיון אישי,
את הביצועים עם רמת מעורבות הקהל
הכי גבוהה ראיתי דווקא אצל המוזיקאים
היותר אזוטריים (אבל איכותיים!) שקידמתי.
שיהיה שקט,
רועי