אני נכנס בוקר אחד לפרופיל ספוטיפיי שלי
ומגלה שאני מופיע באלבום שלא יצרתי.
לא כתבתי אותו.
לא הפקתי אותו.
לא ניגנתי בו.
אבל השם שלי שם.
על עטיפה שנראית גנרית,
ליד שם של אמן שלא מכיר.
נשמע כמו טעות? אז זהו, שלא.
מה שקרה אחר כך הרגיש
כמו רמז לעתיד שאנחנו כבר בתוכו
חיפשתי את מי שעומד מאחורי זה- כלום.
פניתי לספוטיפיי- לא עזר.
פניתי לדיסטרוקיד- גם לא עזר.
רק אחרי שחפרתי ביוטיוב,
גיליתי שההפצה נעשתה דרך Ditto Music.
אז פניתי אליהם והם הורידו את האלבום אחרי כמה ימים.
אבל…
פתחו פרופיל חדש עם שם זהה לשלי.
fishy…
בכל אופן, הקטע הוא
שכל המוזיקה בפרופיל הזה היא מוזיקת AI.
שירים שנעשו על ידי מכונה.
לא אמן. לא מפיק. לא בן אדם.
וזה לא מקרה בודד.
ביוטיוב מצאתי ערוץ מוזיקה עם סרטונים
כמו "מוזיקה יהודית" ו“שירה קדושה”
( כתובים בספרדית )
עם מאות אלפי צפיות.
ההצלחה שלו נראית אורגנית.
אבל ניחשת נכון. גם זה AI.
אין שם שירה בכלל. אין "קדושה".
אפס נוכחות אנושית.
הדבר שאותי הפתיע הוא
שאף אחד מאלה שהגיבו לסרטון
לא מודעים לעניין שזו בינה מלאכותית
( או שלא מעניין אותם?)
הערה:
מבחינה שיווקית,
אני תופס מאלה שעומדים מאחורי הערוץ
כי הם עשו מחקר שוק וזיהו צורך גדול שאין לו מענה.
יש הרבה שקוראים את הניוזלטר הזה שכן נופלים לנישה המדוברת.
יש לכם כאן הזדמנות ששווה לנצל.
עכשיו מגיע חלק מעניין נוסף
ממש באותו שבוע גיליתי גם את הכיוון ההפוך.
את מי שמצליחה דווקא בזכות זה שהיא אנושית.
נתקלתי ב Yuna Room– דיג'אית מהונג קונג,
שלא מלחינה, לא שרה, לא כותבת.
היא פשוט עומדת בבית שלה, עם קונטרולר ומצלמה,
ומעבירה מיקסים לייב ליוטיוב.
שירים שהרבה מכירים
אבל עם אנרגיה, הבעה, ג׳סטות, סטייל.
הערוץ שלה די מתפוצץ.
בלי שיווק אגרסיבי, בלי פרובוקציה, בלי קידום ממומן.
כי היא שם. כי היא חיה.
כי יש לה שם, פנים, אווירה.
היא לא צריכה להמציא מוזיקה
היא פשוט מביאה את עצמה לפרונט.
ופה התמונה מתבהרת:
בזמן ש-AI משתלט על האוזניים של הקהל,
אנחנו לא צריכים להמציא גלגל חדש-
אנחנו צריכים להזכיר שאנחנו אנושיים.
היום זה כבר לא מספיק שהמוזיקה שלך טובה.
אם לא שומעים אותך, אם לא רואים אותך,
אם לא מרגישים אותך- יש סיכוי שיחשבו
שאת או אתה פשוט עוד תוצר של בינה מלאכותית.
אבל אם תביא.י את עצמך הקהל ירגיש.
ואני חושב שהקהל הזה רק ילך ויגדל.
אז מה עושים עם זה?
לשים את עצמך בפרונט:
לשתף את ההתחבטויות,
הספקות ורגעי האורחים בתהליך היצירה
אחד הדברים הפשוטים והיעילים
הוא להזמין את הקהל להציץ אל מאחורי הקלעים.
לא במצגת מלוטשת, אלא דווקא ברגעים הגולמיים:
הקלטה של הניסיון הראשון למנגינה חדשה,
הדו-שיח הפנימי שבו מתלבטים אם הקצב “עובד”,
או הרגע שבו עולה רעיון מנצח.
מעלים וידאו קצר של 30–60 שניות
שמראה נגיד את ההתלבטות בין שני אקורדים
או כזה שחושףאת סביבת היצירה (המחשב, הכורסה, כוס הקפה לצד).
לא יוצרים רק תוכן אלא יוצרים חיבור אמיתי.
מי שצופה ומבחין במחשבות הגולמיות
מתקרב אלינו בעיניים פתוחות,
מרגיש חלק מהמסע ולא רק צופה,
ובתגובה משאיר לייק, תגובה או אפילו משתף.
אני לדוגמא,
מעלה מדי פעם אודיו "טרי" של רעיון למנגינה.
משאיר בכוונה את הגולמיות והטעויות.
אלה מאיתנו שמרגישים בנוח לדבר
יכולים לספר בקטנה מה עבד/פחות עבד ב־24 השעות האחרונות,
ולהזמין שאלות או הצעות.
כל אלה זו לא רק דרך ליצור עניין.
זו הזדמנות להזכיר שזהו מסע אנושי,
עם כל הרגש וההשראה
Made by human.
תודה לאלה ש..
כבר רכשו את סדרות הסשנים ( שיעורים )
שהעברתי בחודשים האחרונים
ושהעלתי בשבוע שעבר לאתר.
המחיר הוא סולידי ונותן לך גישה לידע ומידע פרקטיים
שמגיעים מהשטח ושאי אפשר למצוא במקום אחר:
שיהיה שקט,
רועי