במהלך שיטוטי באינטרנט,
נתקלתי בפוסט של מוזיקאי עצמאי
שהרגיש תקוע בתהליך יצירת המוזיקה שלו,
למרות שהוא ממשיך לנסות להוציא שירים ולגדול כמותג.
זה הביא אותי לחשוב
על האתגרים שאנחנו, המוזיקאים העצמאיים,
חווים כל הזמן- במיוחד סביב דחיינות, "דמואים תקועים" ושיווק.
הנה כמה רעיונות שעוזרים לי להוציא מוזיקה חדשה
כל שבועיים בערך.
אני בטוח שלפחות אחד מהם יוכל לעזור גם לך.
יצירת דדליין חיצוני:
כן, אולי שמעת כבר את זה,
אבל יש סיבה שזה עובד.
כשאנחנו מתחייבים למשהו מול אחרים,
הסיכוי שנעמוד בו גדל משמעותית.
הנה רעיון פשוט- נעלה פוסט באינסטגרם
עם הצצה קטנה למוזיקה שלנו,
אפילו אם זה דמו בשלב מוקדם,
ונכתוב משהו כמו:
"עובדת על משהו חדש שייצא ב-[תאריך יעד].
מה דעתכם?"
זה לא רק ייתן לנו מחויבות פומבית,
אלא גם יחבר את הקהל שלנו לתהליך
ויעזור לנו לשמור על מוטיבציה.
עקרון ה- 80%
זה קרה וקורה להרבה מאיתנו
שהפסקנו לעבוד על שיר כי הוא לא היה "מושלם".
הבעיה עם זה היא שפרפקציוניזם
הוא אחד הגורמים המרכזיים לדחיינות.
כמו שכתוב במאמר המעניין הזה:
"פרפקציוניסטים לעתים קרובות
דוחים התחלת או השלמת משימה
מכיוון שהם הציבו ציפיות גבוהות.
הפחד לא לעמוד בציפייה הזו
יכול להוביל אותם להתמהמה,
מה שמשפיע על ההתקדמות."
לפעמים,
ה-80% הראשונים של השיר הם באמת מספיקים.
איך עושים את זה?
כשאנחנו מגיעים לנקודה
שהשיר מרגיש טוב ב-80%,
קובעים דדליין של 48 שעות
לסיים את ה-20% הנותרים
ולהוציא את זה החוצה.
זה אולי נשמע קשה,
אבל שווה לקחת בחשבון שהקהל שלנו
לא רואה את אותם "פגמים" שאנחנו מזהים.
מה שאולי נראה לנו 80%
עבורם הוא שלם.
הפיכת קידום המוזיקה לשגרה:
מבחינתי,
קידום מוזיקה הוא המשך תהליך היצירה
שהתחיל במנגינה/במילים שצצו בראש שלנו
ומסתיים בקידום של השיר כשהוא כבר בחוץ.
לכן,
כדאי להפוך את זה לחלק מהיום שלנו
בצורה טבעית יותר.
גם העלאת הצצות לשירים כשהם בתהליך
היא שיווק בפני עצמו.
העלאת תכנים מהסוג הזה לא רק מעוררת עניין,
אלא גם גורמת לנו להרגיש
שאנחנו בתנועה מתמדת
ומחויבים לתהליך.
קידום הוא לא רק כשיש לנו ריליס בחוץ
אלא גם בשלב הכתיבה.
זה יוצר build up לקראת היציאה שלו
ומייצר שיווק שמטרתו היא brand awareness-
מודעות תמידית שמעבירה את המסר שאנחנו קיימים.
הקלטה יומית של רעיונות קטנים:
אחד הכלים הכי פשוטים
אבל הכי אפקטיביים שיש לנו
כדי להימנע מתחושת תקיעות
הוא להקליט או לרשום רעיונות מוזיקליים יומיים,
אפילו אם זה משהו קטן כמו לופ או משפט קצר.
אני אישית מקליט רעיונות ישירות לנייד שלי
ושולח אותם לעצמי במייל.
כל רעיון שאני שולח
מקבל כותרת שמתחילה במילה "רעיון"
ואחריה כמה מילים שמאפיינות אותו, לדוגמה:
"רעיון – לופ גיטרה בלוזי".
ככה אני בונה ספריית רעיונות אישית
אליה אני חוזר בכל פעם אני מתחיל ליצור.
ברוב המקרים הרעיון מתחיל כגולמי
ומסתיים כריליס רשמי עם אלפי האזנות.
אסטרטגיית ה-"שיר הרזה"
אני מזכיר את זה הרבה אבל רק בגלל שזה עובד.
לפעמים אנחנו מתפתים להוסיף עוד שכבות להפקה,
רק כדי לגלות שאנחנו נתקעים בתהליך.
האמת היא שלפשט את ההפקה זה לא רק חוסך זמן,
אלא גם מאפשר ליצור שיר מזוקק וברור יותר.
לתפיסתי,
שירים "רזים" מזמינים פשטות יצירתית
וגורמים לנו להתמקד במה שחשוב באמת.
לא תמיד צריך ליצור שיר רזה
אבל הגישה הזו אפקטיבית במיוחד
כדי לשחרר את עצמנו מתקיעות יצירתית.
לפעמים אני משתמש ב-Fiverr
אפילו רק כדי לשלוח רעיונות גולמיים לנגנים
ולקבל ביצוע שלהם.
זה לא חייב לעלות הרבה-
לפעמים כמה עשרות דולרים מספיקים
כדי להבין אם הכיוון עובד או לא.
זו דרך מצוינת לעשות מניפולציה פסיכולוגית על עצמנו
שהיצירה כבר קיימת ושזה רק עוד כמה "נגיעות טכניות"
עד שהיא תצא כריליס רשמי.
אגב, אם אין תקציב?
יש אתרים עם סמפלים כמו Splice
ויש אפילו אחד חינמי שגיליתי
שהוא פשוט מ ע ו ל ה.
שיתופי פעולה יצירתיים
אני מדבר על Co-Releasing.
כלומר, לשחרר שירים יחד עם מוזיקאים אחרים
כדי להתחייב אחד לשני ולמנוע דחיינות.
יש חלק מאיתנו
שפשוט מוציאים את הטוב ביותר שלהם
דרך עבודה עם אחרים.
הרעיון הוא ששנינו יוצרים יחד
וגם מקדמים את השיר ברשתות החברתיות שלנו,
תוך כדי שאנחנו תומכים זה בזה
בתהליך השיווק וההפקה.
זה נותן לנו מישהו נוסף שיעזור לנו
להתקדם ולהיות אחראיים לפרויקט עד סיומו.
יתרון נוסף הוא שאנחנו מרחיבים את הקהל שלנו
על ידי חשיפה לקהל של השותף שלנו.
זו אחת הסיבות
שתכניות הליווי שלי האחד על אחד עובדות-
כי כשיש תהליך ברור ויש מחויבות לצד נוסף,
פתאום הרבה יותר קל להתקדם ולהגיע לתוצאות.
אשמח לשמוע אם ועד כמה המייל הזה דיבר אליך.
שיהיה שקט,
רועי