יובל רפאל תייצג אותנו באירוויזיון 2025
עם השיר "New Day Will Rise".
מעבר לכישרון הקולי שלה,
היא מביאה איתה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו-
סיפור אישי חזק.
ב-7 באוקטובר 2023,
היא הייתה במסיבת פסטיבל נובה
ונאלצה להסתתר במשך שבע שעות בין גופות,
לעשות את עצמה מתה, עד שחילצו אותה.
החוויה המטלטלת הזו לא נשארה רק ברקע-
היא הפכה לחלק מהמיתוג הזהותי שלה,
ולפי דעתי הביאה לה את הזכייה ב"הכוכב הבא".
מה אנחנו יכולים ללמוד מזה
כמוזיקאים עצמאיים?
הקהל מגיב לא רק למוזיקה
אלא לסיפור שמאחוריה.
מהרגע שהשיר של יובל יצא,
התגובות בעולם התחלקו לשני מחנות.
מצד אחד, הערצה והשראה:
לצד מיני יוטיוברים שצפיתי בהם,
גם המנהל המוזיקלי הזה עם 3.7 מיליוני העוקבים שלו
שיתף את הפוסט הזה.
מצד שני, ביקורת וציניות:
האם העובדה שהיא ניצולה תבטיח לה זכייה
באמצעות ‘קולות מתוך רחמים’?
מעניין לקרוא את הפורום תגובות הזה.
מסקנה:
לא משנה אם אנשים תומכים או מבקרים,
מה שבטוח זה שהסיפור גורם להם להגיב.
הם זוכרים אותה.
המותג שלה מבוסס לא רק על המוזיקה,
אלא על הדרך האישית שהיא עברה.
איך אנחנו יכולים להשתמש בסטוריטלינג
כדי לבנות את המותג שלנו?
הסיפור של יובל רפאל הוא קיצוני,
אבל כל מוזיקאי יכול להשתמש בסיפור אישי
כדי לבנות חיבור חזק עם הקהל.
דוגמאות לסיפורים שיכולים להפוך
לחלק מהמותג שלך:
– מוזיקאי שעבר לעיר חדשה לבד –
איך התחושה של חיפוש שייכות השפיעה על השירים שלך?
– מישהו שהתחיל לנגן מאוחר בחיים-
איך זה שינה את הדרך שבה אתה יוצר?
– מוזיקאית שכותבת שירים כי זו הדרך שלה
להתמודד עם חרדה- איך זה משפיע על המילים שלך?
– מוזיקאי שהוציא מוזיקה אחרי שנים של פחד מדחייה-
מה היה הרגע ששינה לך את החשיבה?
המפתח:
הסיפור שלך לא צריך להיות טראומטי
הוא פשוט צריך להיות אמיתי, מעורר הזדהות
ועם ערך שהוא מעבר לצלילים עצמם.
אנשים לא זוכרים "עוד שיר טוב"
הם זוכרים מוזיקאים שגורמים להם להרגיש משהו.
"מיני סיפורים"-
איך למצוא ולספר את הסיפור שלך
בצורה שתבנה לך קהל ומותג
לא צריך דרמות ענקיות,
אלא רגעים קטנים אבל משמעותיים
שיכולים להפוך לסיפור שמחבר את הקהל אלינו.
קראתי להם "מיני סיפורים".
כמו מה לדוגמא?
1. שיר שהתחיל במקום הכי לא צפוי
"השיר הזה התחיל בכלל כהודעה קולית
ששלחתי לעצמי בזמן שעמדתי בתור בסופר.
שמעתי מישהו מאחורי ממלמל שורה
והרגשתי שזה חייב להיות פזמון."
איך להשתמש בזה?
לספר את הסיפור הזה בפוסט ברשתות-
אפשר אפילו להקליט את ההודעה הקולית המקורית ולשתף.
או לפני הופעה להגיד משהו כמו:
"השיר הזה נולד כי הייתי צריכה לקנות חלב.
זה היה הרגע הכי לא רומנטי,
אבל כנראה שהשירים הכי טובים מגיעים דווקא משם."
בסטוריז- לשתף צילום של המקום שבו כתבת את השיר
ולהוסיף טקסט קצר על זה.
2. הכלי שנשבר והפך להיות הסאונד הייחודי שלך
"ניסיתי להקליט גיטרה לשיר,
ואז גיליתי שאחד המיתרים היה קרוע.
איכשהו, זה יצר סאונד שהתאהבתי בו
ועכשיו כל ההפקה של השיר הזה מבוססת
על המיתר הקרוע ההוא."
איך להשתמש בזה?
לצלם את הכלי המקורי ולשתף ברשתות.
אם מישהו מגיב על הסאונד הייחודי שלך,
לספר את הסיפור מאחורי זה בתגובה.
3. הסיפור מאחורי שם האלבום או הפרויקט
"קראתי לאלבום שלי ‘No Signal’
כי כל הרעיונות לשירים הגיעו אליי
כשלא היה לי אינטרנט-ברכבת, בטיולים רגליים,
או כשהפלאפון שלי נכבה."
איך להשתמש בזה?
לכלול את הסיפור בתיאור של האלבום בביו בספוטיפיי.
לשתף אותו בסטורי עם תמונה
של המקומות שבהם כתבת את השירים.
איך להפוך מיני סיפורים לכלי שיווקי
סיפורים גדולים מהחיים קורים לנו לעיתים רחוקות.
"מיני סיפורים" אפשר למצוא אפילו ברמה יומית.
קופצת לי לראש 'סיינפלד' שהפכה לאייקון תרבותי
כי היא תפסה את הרגעים הכי קטנים והכי יומיומיים
כמו להתלבט על כפתור חולצה, לחכות לשולחן במסעדה,
או להיתקע בשיחה מביכה.
סטוריטלינג לא חייב להיות דרמה גדולה.
דווקא סיפורים קטנים ואמיתיים הם חזקים
כי יש להם מכנה משותף עם הרבה אנשים.
לספר על הרגעים האלה בכל נקודת מגע עם הקהל-
פוסטים, הופעות, ביוגרפיה, ניוזלטר.
לגרום לקהל להשתתף-
לשאול שאלות, ליצור דיון,
לגרום לאנשים לשתף את החוויות שלהם.
מה המיני סיפור שלך?
( אני קורא את כל המיילים ).
שיהיה שקט,
רועי